ברוך שעשני אישה : מאת שרון בר אל
אני אישה. אי אפשר לברוח מהעובדה הנשית הזאת. עובדה שאני אוהבת, חובבת, מעריצה, מעריכה ומודה כל יום לאל על כך שעשני כזאת. כי "ילדה" אני כבר לא, "נערת טיפש עשרה" כבר מזמן פסעה דרכה ממני, "בחורה" אינו כינוי מתאים למי שחצתה את גיל ה.."או מיי גאד"- 35, כך שאישה הוא הכינוי המושלם עבורי ואיך לא אחגוג, אני, שרון בר-אל, את היותי אישה ביום אישה ייחודי משלי?
וכך היה ביום האישה האחרון, ב
בורדו- מועדון הלקוחות לבגדי נשים במידות גדולות, שהקימה נאוה טלפיר , מאותה סיבה שנשים מגיעות אליה. גם היא כאישה גדולה מהחיים- לא מצאה שנים בגדים ראויים ללבוש במידות מעל הממוצע.
ערב הנשים התחיל בהרצאה מרתקת של הסטייליסטית גאלה רחמילביץ אשר הבהירה בצורה מקצועית ועניינית, שגם נשים מלאות, גדולות וכל אלה שאינן במידות 90-60-90, יכולות להיראות פיצוץ אם רק תדענה להתאים את הבגד למבנה הגוף.
היא הדגימה על מספר בנות, מתוך ה-80 שהיו שם, איך ומה ללבוש ולגמרי היה מאתגר לראות מה בגד יכול לעשות גם אם אינך מיס גוטמן או רפאלי- השם ירחם עליהן ועל כמות הבדים הדלילה שהן לובשות...
אחרי שעה וחצי סוחפות, בהן למדתי שכן- אני יכולה ללכת עם חצאית באורך מסוים וכן- עליונית יכולה לגרום לי להיות יותר סקסית ממה שחשבתי שאני יכולה להיראות- הגיעו חמש בנות, מוטרפות, חסרות שפיות או במילים אחרות: סטנדאפיסטיות מאממות עם א', שגרמו לנו להזיל דמעות של צחוק.
ההרכב המוטרף הזה נקרא ה"ספייסי גירלס" והן שמות בכיס הקטן את הספייס גירלס המקוריות שמה שעניינן אותן היה רק איך להראות את התחת הקטן שלהן.
הספייסי גירלס רצו להראות לנו ואפילו הצליחו להראות לנו, שגם תחת גדול יכול לעשות היסטוריה.
אוי וכמה היסטוריה עשינו שם. כמה בדיחות שמנמנות התגלגלו שם כמו כרס שטחנה "שווארמה שמש"- וכל היופי היה שנשים שמנות, גדולות או איך שתקראו לזה- יכולות ליהנות ולצחוק על עצמן כי בסופו של דבר כולנו נשיות, עגולות, מחוברות למיניות שלהן ואין מה לעשות- תרצו או לא תרצו- גברים אוהבים שיש איפה לגעת! עובדה. דוט. קום.
עד חצות ישבנו כולנו יחד, שמענו את גאלה, הזדהינו עם הומור התחת הגדול, אכלנו מהמטעמים, שיש לציין חלקם היו דיאטטיים וחלקם לא (ואותם אני הכי אוהבת!!!) ולאחר מכן כל אחת יכלה להסתובב בחנות הענקית הזאת, עם המבחר שאין לו סוף ולהתייעץ עם גאלה הסטייליסטית לגבי התאמת פריטי לבוש שהיו אופציונאליים לקניה.
יצאתי משם מלאת אנרגיות. מתאים לי ערב כזה פעם בחודש לפחות, כי לומר את האמת- חזרתי הביתה בתחושה מחוזקת יותר מתמיד של גאווה במי שאני, במה שאני, בגוף שלי, בעובדה שאיני מוותרת או נאחזת בסטיגמת ה"רזה זה הכי יפה".
אני אישה. אני שרון. אני גדולה מהחיים. אני לובשת גם מידה 46 ולפעמים יותר... אנד איי לייק איט!!
ואין מה לעשות, אבל התחושה הראשונה שעולה בי בכל פעם שאני ב
בורדו, אם זה בקניית בגדים או בערב מדהים כמו ערב הנשים שהיה (ועוד יהיו!!)- היא תחושת השלמות.
ומי מאיתנו לא רוצה להרגיש שלמה עם עצמה? מי מאיתנו לא רוצה ללכת ברחוב עם האף מורם מעלה ועם כמה קילוגרמים מלאי נשיות וביטחון עצמי?
אני כבר מכורה לתחושה.
אז למי בא טוסט גבינה עכשיו.....
